משחק הכדורגל בצורתו המודרנית
הומצא באנגליה באמצע המאה ה-19. לפני כן ישנן עדויות על משחקי כדור שונים בסין ובאימפריה
הרומית. בשנת 1848 בקיימברידג' נכתבו החוקים הראשונים של המשחק אשר היוו את הבסיס
לחוקי המשחק כיום. המשחק המשיך והתפתח לכל העולם והיום הוא בקלות הספורט הפופלארי
ביותר בעולם.
האנגלים, מאחר והם סנובים,
החזיקו בדעה שהם הטובים בעולם במשחק במשך שנים. לאור יחסים קשים עם פיפ"א
(התאחדות הכדורגל העולמית) האנגלים כלל לא טרחו להגיע למשחקי גביע העולם הראשונים
(מונדיאל – נערך כל 4 שנים מאז 1930 למעט בשנים שיש נאצים, מלחמות ושואה). לאחר
מלחמת העולם השנייה האנגלים חוזרים לפיפ"א ומצטרפים לגביע העולם ב1950. הם
מנצחים את צ'ילה אבל הפסדים מביכים לארה"ב וספרד מונעים מהם להתקדם לסיבוב
השני.
מאחר ואנחנו מדברים על עידן
תקשורתי שונה לחלוטין האנגלים לא רואים בהפסדים האלו אלא טעות מקרית, אחרי הכל הם
מולדת הכדורגל ולא הפסידו משחק ביתי מעל
80 שנים.
ואז, מגיעה הונגריה.
נבחרת הכדורגל של הונגריה היא
הטובה בעולם בתחילת שנות ה-50. אבל באמת טובה, לא כמו האנגלים שהסריחו את המגרש.
היא משחקת כדורגל מודרני, זוכה במדליות זהב באולימפיאדה ויש לה את השחקן הכי מגניב
ביבשת, פרנץ פושקאש. ההונגרים קורעים את אנגליה 6-3 במשחק שהיה יכול להסתיים גם
12-3 אבל ההונגרים עם הנימוסים האירופאים לא רצו להעליב את המארחים.
צ'ארלס ריפ רואה את המשחק הזה
ומשתגע. הוא בטוח כבר כמה שנים שיש לו את הפיתרון, את הנוסחא המנצחת לנצח משחקי
כדורגל. צ'רלס הוא רואה חשבון שמשרת בחיל האוויר הבריטי עם חיבה רבה לכדורגל (אולי
אובססיה זאת המילה היותר נכונה). הוא צופה במשחקי כדורגל בתחילת שנות ה-50 ולא
מבין מדוע הקבוצות לא מצליחות להבקיע יותר שערים. במחצית אחד המשחקים הוא מחליט
שנמאס לו ועושה מה שכל אוהד כדורגל חמום מח עושה. הוא מוציא מחברת ומתחיל לכתוב
נתונים. הוא כותב כל פעולה במשחק. בהמשך הוא קונה פנס ראש מכורה פחם כדי שיהיה לו
נח יותר וכך הוא יושב במשחקי כדורגל והופך להיות, כנראה, אנליטיקאי הספורט הראשון.
הוא מתחיל לנתח את הנתונים ומגיע לכמה מסקנות:
- ברב המשחקים שלושה שערים מספיקים לניצחון
- רב השערים מובקעים במהלכים של 3 מסירות או פחות.
צ'רלס מתחיל לעבוד עם קבוצת
ברנטפורד ומסייע לה להינצל מירידה. הוא עובר לעבוד עם עוד קבוצות וממשיך לאסוף
נתונים. הוא מפרסם את העבודות שלו בעיתונאות ושיטת הכדורגל שלו מתחילה לתפוס.
כדורים ארוכים, מעט מסירות וטקטיקה שדוחפת את הכדור קדימה לשטח היריב בכל מחיר.
במידה רבה, העבודה של צ'רלס,
שהופכת להיות ממש ספר הדרכה למאמן הכדורגל, מעצבת את סגנון המשחק האנגלי שמבוסס על כדורים
ארוכים והגבהות לרחבה. יש רק בעיה אחת. הוא טועה.
בניתוח מאוחר יותר (הרבה יותר
מידי מאוחר) מבינים שצ'רלס לא ניתח נכון את הנתונים. אני לא אכנס למתמטיקה אבל
צ'רלס השמיט פרמטרים רבים ועשה בלבול (די נפוץ) בין מתאם לסיבתיות. נבחרת אנגליה
(למעט 1966) כושלת בזירה הבינלאומית פעם אחרי פעם וצ'רלס הופך להיות די שנוא אחרי
שמתפרסמים מספר מאמרים שמפריכים את הטקטיקה שלו.
הסיבה שהשיטה עבדה במקומות
מסויימים הייתה כי בקבוצות קטנות עם מעט כישרון עדיף שיטה כלשהי מחוסר שיטה בכלל.
ברגע שהאנגלים התמודדו מול קבוצות עדיפות בכישרון הטקטיקה קרסה והאנגלים הפסידו.
People Analytics הוא טרנד משמעותי בארגונים בשנים האחרונות. לפי
מחקר אחד 70% מהארגונים רואים בו גורם משמעותי ופוקוס ארגוני לשנים הקרובות
ומחקרים אחרים מראים על אחוזים אפילו גבוהים יותר. כל מי שעוסק בתחום של משאבי
אנוש ופיתוח ארגוני לא יכול לפספס את הפרסומים על מערכות המנבאות סיכויי עזיבה של
עובדים, השפעה של בונוסים או אפילו יכולת הניבוי של מרכזי הערכה.
לטרנד הזה יש המון צדדים
חיוביים. הוא מקשר בין תחום הHR לביזנס והוא עוזר להיפטר מכל מיני כלים מפוקפקים כמו גרפולוגיה,
קריאה בקלפים ומכות קלות על ראש העובד כדי לראות אם הוא בשל לארגון.
בצד השלילי אנחנו חייבים
להיזהר בשימוש בכלים האלו ולראות שהם לא מחליפים את השכל הישר או חמור מכך שאנו לא
מייצרים כלים שהם מוטים בגלל חישובים לא נכונים או מידע מוטעה שנכנס למערכת. ניבוי
אחוזי עזיבה של עובד יכול בקלות להביא מנהל להתנהג לעובד בצורה מסויימת (להפסיק
לתת לו פרויקטים מעניינים, לבקש ממנו להעביר ידע) שבסופו של דבר תוביל את העובד
לעזוב (אפקט פיגמליון).
עולם הספורט היום מוביל בעיניי
את התחום של People analytics גם אם הם לא קוראים לו ככה. קבוצות מנסות להשיג כל יתרון תחרותי
והן עושות זאת ע"י חישוב של מצבים איכותיים, מדדי שחקנים, מפות חום (שמחשבות
אזורי פעילות של שחקן על המרגש), אזורי זריקה ובעיטה מיטביים והבאת כריות לבתי
מלון כדי לשפר את איכות השינה של השחקנים (נשבע,לא צוחק).
גם בארגונים אנחנו אוספים (או
לפחות יש לנו) לא מעט מידע על העובדים. המידע הזה כמובן חייב להישמר ואנחנו
מחוייבים להגן על הפרטיות של העובדים אבל הוא גם יכול לשמש אותנו לשפר את סביבת
העבודה של העובד, לבנות תוכניות מותאמות אישית ולשפר פרודקטיביות.
לסיום, אני
ממליץ בחום על הדףהזה שמראה קשרים סטטיסטים הזויים שמלמדים על ההבדל בין מתאם וסיבתיות.
לדוגמא, יש
קשר של 0.99 בין אחוזי הגירושים במדינת מיין לבין צריכת המרגרינה בארה"ב.
קשר דומה יש
גם בין ההוצאות של ארה"ב על מדע, חלל וטכנולוגיה לבין מספר ההתאבדויות בתלייה
או חנק.
אבל החביב
עליי הוא קשר של 0.66 בין מספר הסרטים שיוצאים כל שנה בכיכוב של ניקולס קייג' לבין
מספר האנשים שטבעו אחרי שנפלו לבריכה.
חג שמח.
 |
| בתמונה - שחקני אנגליה במערך אופייני |
