משוב בשלושים שניות

לאחרונה עלה (שוב) הדיון בכמה קבוצות של אנשי HR על תהליך המשוב, חשיבות המשוב, כמה משוב הוא מיותר ואיך כולם שונאים אותו ועדיין ממשיכים לעשות אותו.

אני מניח שרב נשות ואנשי המקצוע מסכימים שמשוב הוא חשוב, כדאי שהוא לא יקרה רק אחת לשנה או חציון, ועדיף שהוא יהיה חלק אינטגרלי מהיום-יום בשיח בין עובד למנהל.

אני רוצה להביא דוגמא למודל שאני מאוד אוהב ואיך מאמן כדורסל אחד מדגים שימוש במודל ונותן משוב אפקטיבי ב30 שניות (קצת פחות).

סיפור הרקע:

קווין דוראנט, בשנת 2018 עדיין שחקנה של גולדן סטייט, הוא אחד משחקני ההתקפה הכי טובים בהיסטוריה של משחק הכדורסל. באותו משחק הוא לוקח הרבה זריקות, קולע לא רע אבל מוסר פחות. המאמן שלו, סטיב קר, היה שחקן בשיקגו יחד עם מייקל ג׳ורדן והתאמן אצל המאמנים הטובים ביותר וכך גם למד המון הכנה לתפקיד המאמן. 

המודל:

מודל SBI בעצם מפרק את מתן המשוב לשלושה חלקים:

סיטואציה (Situation) - מה קרה, בוא נסכים על הפרטים הטכניים של האירוע עליו אנחנו מדברים.

התנהגות (Behavior) - איך אני, מנהל או מאמן, מתאר את ההתנהגות בלי שיפוטיות ובלי הנחות לגבי הכוונות של העובד.

השפעה (Impact) - איך אני תופס את ההשפעה של ההתנהגות. מה המחיר שהעובדת משלמת על ההתנהגות כפי שאני תופס אותה.

בסרטון הקצר אפשר לראות איך סטיב קר מתאר לקווין דוראנט את הסיטואציה. הוא מחבר אותו גם ע״י כך שהוא נותן לו דוגמא ממייקל ג׳ורדן (אולי המחמאה הכי גדולה ששחקן יכול לקבל), הוא מסביר לו את ההתנהגות שלו ״אתה מתרכז בלהשיג נקודות ולא משתף את החברים לקבוצה״. ואז הוא מסביר לו את המחיר ״אם לא תשתף אותם מוקדם הם לא יתחברו ויכנסו למשחק״. 

30 שניות, קצר וקולע. 

אני מוצא שלאנשים קל להתחבר למודל הזה. הוא לא מתיימר לתקן התנהגות מרעה לטובה אלא בא לשקף מה המחיר של ההתנהגות שבחרת ומה המוטיבציה (אולי) לשנות התנהגות.