תסתום היא אמרה לי תסתום (מוזיקה ש.ארצי)

לסתום את הפה.

אחד משדרי הספורט האהובים עלי בישראל הוא שרון דוידוביץ'׳. שרון אוהב ספורט, באמת אוהב. יש לו תשוקה למקצוע, הוא מספר סיפור נפלא (קראתי את שלושת הספרים שלו ואני ממליץ בחום) והוא יודע לעשות עוד משהו. לסתום את הפה.

רגעי ספורט הם גדולים לבדם, אבל כשאנחנו רואים את השידור בטלוויזיה תפקידו של השדר זה להעצים את הרגע, לתת לנו להרגיש כאילו אנחנו באצטדיון. בעולם ללא קהל כמו שחווינו באולימפיאדה המשימה הזאת הפכה להיות קשה יותר ולכן ההתרגשות של מירי נבו הייתה מקסימה בעיניי בזכייה במדליה של לינוי אשרם ונבחרת הג׳ודו.

לשרון דוידוביץ' יש קטע אחר. שרון משדר המון כדורגל ובכדורגל (רב הזמן) הקהל הוא פקטור חשוב. הגולים הם אירועי שיא והיכולת של שרון לשתוק עוד קצת, 5 שניות, 10 שניות לתת לנו להרגיש את הקהל באצטדיון, לשאוף פנימה את הרגע שראינו היא יכולת נדירה.

בפעם הראשונה שניהלתי צוות הרגשתי, כמו אולי הרבה מנהלים מתחילים, שאני חייב להגיב על כל אירוע. שאם אני לא מגיב אני לא נותן אמירה ניהולית משמעותית ואני מוותר על המקום הניהולי שלי.

טעיתי. ולא בפעם הראשונה, או האחרונה.

לפעמים חוסר תגובה או שתיקה מעבירות מסר הרבה יותר ברור. אם זה לא לצחוק מעקיצה לא במקום או לשתוק כדי לקחת עוד רגע לחשוב ולא להגיב מהבטן. בסרט המעולה ״נאמנות גבוהה״ יש קטע שהגיבור אומר ״שנים אני חושב עם הבטן, ואם לדבר בכנות לבטן שלי יש שכל בתחת״

 “I've been thinking with my guts since I was fourteen years old, and frankly speaking, I have come to the conclusion that my guts have shit for brains.”

 

אבל בשנים האחרונות למדתי עוד משהו, לשתיקה יש גם את היכולת להעמיק את השיח. נסו את זה פעם, אם אתם מנהלים ויוצא לכם לדבר עם עובדים או אם אתם מלווים מישהו בתהליך. בפעם הבאה שאתם שואלים שאלה והצד השני עונה חכו עד שיסיים.... ואז חכו עוד קצת. אנחנו תמיד מנסים למלא את השקט כי דיבורים הם דרך להביא ערך, וידע, ולקדם שיחה. אבל לפעמים השתיקה מוציאה מהצד השני עוד שכבה של מידע שלפעמים שווה זהב.

אני חלילה לא תומך בסשנים של שתיקה קבוצתית (שלום לכל בוגרי קורס ״קבוצות בארגונים״ בתואר בפסיכולוגיה) אלא בכלי שאפשר להשתמש בו בחכמה מידי פעם בשיחה.

אגב, מחקרים מראים שבזמן שהם שותקים, אנשים נוטים להקשיב יותר מאשר בזמן דיבור.

בנוסף, שתיקה היא כלי מעולה להעצים אחרים. אם אתם מנהלים, תשומת הלב היא עליכם בכל מקרה. יש שיגידו האובייסט זה שאתם תדברו. לכן, אם תסתמו קצת, אולי אנשים אחרים ידברו ותקבלו עוד נקודות מבט לדיון.

הגילוי הנאות הנדרש הוא שאני לא מספיק טוב בזה בעצמי אבל חוסר יכולת מעולם לא עצרה אנשים מלתת עצות מועילות :)