יום ראשון, 12 בספטמבר 2021

טד לאסו - המלצת בינג לכיפור

 


יום הכיפורים מתקרב עלינו לטובה ואין לי שום כוונה לבקש סליחה. אני מאמין בקארמה ולכן אם עשיתי לכם משהו, כנראה הגיע לכם.

אבל, יש לי המלצת צפייה חמה שמשלבת ספורט, טלויזיה, קומדיה ושיעורי ניהול. 

אמל״ק - טד לאסו היא תוכנית על מאמן פוטבול אמריקאי שממונה לאמן קבוצת כדורגל אנגלית. האם יש לו ניסיון בכדורגל? אני אתן לטד לענות ״אפשר למלא שני אינטרנטים במה שאני לא יודע על כדורגל״. האם הסדרה מלאה באמרות שפר כאלו? בהחלט!


למה אני אוהב את הסדרה? קודם כל היא לא לוקחת את עצמה ברצינות מידי. זאת סדרה שגורמת לי להרגיש טוב בסוף כל פרק וזה לא מעט בתקופה זאת. שנית, היא משלבת שני נושאים שאני כל כך אוהב, ספורט וניהול/אימון. ולסיום, היא פשוט מצחיקה.


בגלל שטד הוא לא באמת מאמן כדורגל הסדרה באופן טבעי עוסקת בשאלה האם אתה יכול לאמן/לנהל בלי להיות השחקן/העובד הכי טוב בחדר. כמובן שכאן מדובר בהקצנה אבל זה כל היופי.

אז עם מעט ספוילרים (אני מקווה), 5 שיעורי ניהול שלמדתי מהסדרה טד לאסו:

  1. אנשים קודם כל - טד מקיף את עצמו באנשים ובונה קואליציות. הוא מגיע עם עוזר המאמן שלו וביניהם שורר אמון מוחלט. ביום הראשון שלו הוא מנהל שיחת הכרות עם האפסנאי כדי להבין את הלך הדברים. האפסנאי, שאף אחד לא יודע את שמו במועדון, מתגלה כמובן כמקור ידע (כמו לשמור על מערכת יחסים עם האפסנאי/נשק/טבח בצבא) אבל אצל טד הכי חשוב להכיר את האנשים ולהגיע ללב שלהם. הוא מתקרב לכל אחד ואחת במועדון כי הוא יודע שזאת הדרך שלו לעמוד במשימות שלו. 

  2. אוכל פותר בעיות - טד פותח כל בוקר במשרד של הבוסית שלו עם קופסה של ביסקוויטים שהוא (ספוילר) מכין בעצמו. זה בעצם הדיילי שלהם. המחווה הקטנה הזאת עוזרת לו לפתח מערכת יחסים ושיחות עם המנהלת ומזכירה לי סיפור אמיתי על מנהל מחלקה שהכרתי שבעקבות שינוי ארגוני נאלץ לעבור יחידה. לישיבת המנהלים הראשונה ביחידה החדשה הוא הביא כיבוד וכולם צחקו עליו שהוא לקקן. הוא בתגובה סיפר להם שלבן שלו יש אקווריום, ובאחד הימים הוא קנה דגים חדשים לאקווריום והמוכר בחנות החיות אמר לו להכניס את הדגים החדשים עם קצת אוכל. ״למה?״ הוא שאל. ״כדי שהדגים שכבר באקווריום לא יאכלו אותם״. בקיצור, הבנתם.

  3. רגל בדלת - זאת אחת הטקטיקות האהובות עלי. אחד הדברים הראשונים שטד עושה זה להציג לשחקנים ״קופסת הצעות״ אם יש להם דברים שהם היו רוצים לפתור (״ממתקים במקרר, איכות המגבות״). רב הפתקים כוללים עלבונות כאלו ואחרים בקשר לחוסר הניסיון של טד אבל באחד הפתקים כתוב ״לחץ המים במקלחת גרוע״. וטד דואג לתיקון של לחץ המים.
    במשרת הסטודנט שלי יצא לי לעבוד מול מהנדס בכיר, זוכה פרס בטחון ישראל, ויחד היינו צריכים להכין תוכנית הרצאות שנתית. בישיבה הראשונה ניסיתי לדבר איתו על משוב להרצאות ועל קירק-פטריק והוא רק שאל אותי אם אני יכול להזמין כיבוד ולדאוג לחדר ומקרן. זה היה די מעצבן אבל דווקא היכולת לסגור את הפינות האלו בצורה הטובה ביותר גרמה לו בסופו של דבר להקשיב לי לתת ערך מעבר ללוגיסטיקה (והייתי ממש בינוני בלוגיסטיקה). בקיצור, לפעמים צריך להביא ערך, להוכיח שאתה מוכן לכלך את הידיים כדי שיקשיבו לך.

  4. הו קפטן מיי קפטן - בספר של סם ווקר שחוקר שושלות ספורט מצליחות (קבוצות שהצליחו לאורך שנים) הוא מוצא שהגורם המקשר בין הקבוצות המצליחות הוא הנוכחות של קפטן משמעותי. טד מזהה את רוי, כוכב עבר מזדקן וקפטן הקבוצה ונכנס לו לראש. הוא מבין מה מניע אותו ומצליח דרכו לעשות שינוי בקבוצה.

  5. אופטימיות - טד הוא אופטימיסט חסר תקנה. הוא תולה שלט "Believe״ בחדר ההלבשה ביום הראשון שלו ומשדר את האופטימיות שלו לכל אורך העונה עד הסיום המפתיע. הוא באמת מאמין בטוב של השחקנים שלו ביכולת שלו להפוך אותם לאנשים טובים יותר לפני ניצחון או הפסד. 


צום קל, בידוד נעים למי שחוגג, ושתהיו לPCR  ולא לאנטיגן. (הלוואי ועוד שנה אני אקרא את זה ולא אבין למה התכוונתי)




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

קקי של לאמות ולגאסי ארגוני

אשתי היקרה סיפרה לי השבוע את הסיפור הבא. (לא מצאתי עדות שמדובר בסיפור אמיתי אבל אני מאמין לאביטל כברירת מחדל וצורך השרדותי)  בתחילת שנות ה-4...