סלים של אפרסק

משחק הכדורסל הומצא ע״י מורה לספורט בשם ג׳יימס נייסמיט כדי למצוא דרך לשמור על כושר בתקופת החורף הקרה בצפון ארה״ב. נייסמיט היה מורה בעיירה ספרינגפילד, מקום הולדתו גם של ד״ר סוס ועיירה שקיימת כמעט בכל מדינה בארה״ב וגם בסדרות טלוויזיה (הסימפסונס לדוגמה).

הרבה השתנה מהימים הראשונים של המשחק. בתחילה לכל קבוצה היו תשעה שחקנים, אסור היה לכדרר, פאולים ועונשים השתנו ועודכנו עם השנים כדי להפוף את המשחק אטרקטיבי לצפייה. הסלים הראשונים היו סלים אשר שימשו לאיסוף אפרסקים ובהתחלה אחרי כל סל (ולא היו רבים כאלו) היה צריך לעלות על סולם כדי להוציא את הכדור מהסל עד שנייסמיט הסכים להסיר את תחתיות הסלים.

גובה הסל לעומת זאת לא השתנה מעולם.

נייסמיט קבע את גובה הסל בצורה רנדומלית לחלוטין כאשר קיבע את סל האפרסקים למעקה אשר לקח ממסלול האתלטיקה. המעקה באורך 10 רגל משנת 1891 קבע עד היום את גובה הסל במשחק הכדורסל. שלושה מטרים וחמישה סנטימטרים, בכל העולם, בכל מגרש.

רק כדי לסבר את האוזן, הגובה הממוצע של שחקן כדורסל בליגת הNBA בשנת 1947 היה 1.89 מטר לעומת 2.05 היום. תוסיפו לכך ציוד טוב יותר, תזונה, אימונים ומגוון (רב השחקנים בליגה בשנת 47 ביו לבנים ולא מקצועניים) ואנחנו מבינים שלמעשה המשחק (לפחות מבחינת גובה הטבעת) הפך קל יותר. ועדיין, כמו הצד בו אתם ישנים עם בן או בת הזוג שלכן/ם גם גובה הסל נקבע בצורה רנדומלית ואי אפשר לשנות אותו.

שנה חדשה היא הזדמנות נהדרת להסתכל רגע מחדש על הנחות היסוד. זה מה שכולם יגידו לנו. בנוסף אנחנו גם מדברים על השנתיים הכי מוטרפות (לפחות בימי חיי) ויש לגיטימציה להטיל ספק בכל מה שמוכר לנו.

אחד הסיפורים החביבים עליי בתחום הייעוץ הארגוני מספר על יועץ שמגיע לחיל התותחנים לעשות אבחון ומגלה שיש מישהו שתפקידו הוא להתכופף תוך כדי חצי סיבוב כששתי הידיים כאילו תופסות חבל דמיוני. למה הוא עושה זאת? בגלל שפעם סוסים היו מביאים את התותחים לשדה הקרב והיה צריך להחזיק את הסוסים שלא ייבהלו. הסוסים הלכו אבל התפקיד נשאר ואף אחד לא חשב לבדוק אם יש צורך בשינוי.

בלוקבסטר, נוקיה וקודאק הן דוגמאות מפורסמות לארגונים שלא ידעו להשתנות בזמן ומתוך הצלחה ומצאו את עצמן במשבר כשכבר היה מאוחר מידי. הביטוי אם זה לא שבור אל תתקן את זה לא מתאים לעולם שאנחנו חיים בו. אם כבר אנחנו מדברים על אם זה לא שבור, תשבור לבד לפני שמישהו ישבור לך.

אז למה לא משנים את גובה הסל? האם יש סיכוי שנייסמיט קיבל החלטה שרירותית שהייתה מדויקת בצורה יוצאת דופן?

בהתחלה חשבתי שהסיבה היא שמדובר על מרכיב פיזי במשחק ולא סתם חוק. אבל מידות המגרש, המרחק של קו העונשין, המצאת זריקת השלוש, אפילו הכדור – כולם השתנו ב 130 השנים האחרונות. במידה מסוימת שינוי גובה הסל היה כמו להגיד לארגונים שמעכשיו עוברים לעבוד בעמידה ולא מול שולחן. אולי אפילו יותר קיצוני – עוברים לעבוד בלי משרד, מהבית, או מכל מקום.

הנה ההימור שלי – גובה הסל לא ישתנה בקרוב. ואם כן, זה יהיה מתוך משבר עמוק כמו מגיפה עולמית.

אבל הי, מה הסיכוי שזה יקרה שוב?

"לא כולם צריכים להשתנות, הישרדות היא לא חובה"

 (ויליאם אדוארדס דמינג)