בימים בהם עובדים מחליפים עבודות כל שנתיים וכולנו סובלים מהפחד להחמיץ משהו (AKA FOMO) מייק ששבסקי הוא שריד אולי אחרון לעולם קצת אחר. גם מי שלא מעורה בעולם הספורט יודע שלמאמן ממוצע יש תאריך תפוגה כמו לקורנפלקס (8 חודשים למי ששאל, לא מאמין שקמתי למטבח בשביל זה).
מייק ששבסקי קיבל את משרת האימון באוניברסיטת דיוק בשנת 1980. מאז ועד אתמול (2 באפריל 2022) הוא עבד כמאמן הראשי של תוכנית הכדורסל של האוניברסיטה. במהלך השנים הוא עבד כעוזר מאמן נבחרת ארה״ב לאולימפיאדת ברצלונה (הדרים-טים המקורית) וכמאמן הראשי משנת 2006 ועד 2016, תקופה שבמהלכה נבחרת ארה״ב ניצחה 88 משחקים והפסידה רק פעם אחת.
חיפוש בגוגל יעלה לכם עשרות שיעורי ניהול שאפשר ללמוד מששבסקי, המכונה גם Coach K.
כמה נבחרים שנראים לי רלוונטים מאוד לעולם הארגונים:
״אין חוקים, יש סטנדרטים״ - בכל שנה הקבוצה, יחד עם ששבסקי קובעת את הסטנדרטים לפיה היא רוצה להתנהל. זה נכון לקבוצת האוניברסיטה כמו שזה נכון לנבחרת ארה״ב עם הכוכבים הכי גדולים. מומלץ לראות את הראיון עם ששבסקי שמספר על סיטואציה עם לברון ג׳יימס, אולי הכוכב הכי גדול בעשור האחרון, ואיך הסטנדרטים שנקבעו יחד לנבחרת ארה״ב עזרו לו להתנהל בסיטואציה. סטנדרטים יכולים להיות ״אנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים כשאנחנו מדברים״ , ״אנחנו אומרים את האמת, תמיד״ , ״אנחנו מודים בטעויות״. במידה מסוימת סטנדרטים הם ביטוי של תרבות ארגונית המנוסחים בפשטות ונותנים חוקי אצבע להתנהגות.
להתחיל ב״למה״ - כן, כולנו ראינו את הסרטון של סיימון סינק. ששבסקי היה שם קודם עם אחד השיעורים הבסיסיים ביותר למנהלים - תנו הקשר וכיוון. הרבה פגישות בקבוצות ספורט (וגם בארגונים) מתמקדות באלמנטים ספציפיים לשיפור או דיוק אבל ששבסקי אהב לעשות זום אאוט לשחקנים שלו ולחבר את כולם למטרה. תוכניות כדורסל במכללות לא מכוונות רק לזכייה בשנה ספציפית אלא ביצירת תוכנית עם המשכיות בתוך עולם שבו שחקנים (סטודנטים) מתחלפים בקצב מהיר (בין שנה לארבע). נשמע מוכר?
ניצחון הוא ספורט קבוצתי - בהמון ראיונות שלו, ששבסקי מדגיש את החשיבות של הקבוצה. את החשיבות להקיף את עצמך בקבוצה טובה, לדעת להקשיב ולהיות חלק פעיל בשיחה. או במילותיו: ״you are not going to learn with you just talking״. אני חושב שהשיעור הזה נכון ברמה הארגונית כי בסופו של דבר רובנו חלק מצוותים ומאוד יהיה לנו קשה לעמוד ביעדים שלנו ללא אנשים אחרים. מעבר לזה, ברמה האישית אני חושב (וממליץ) לכל מנהל, או פונקציה חצי-בכירה, להקים לעצמם פורום של אנשים שהם סומכים עליהם להתייעץ, לבקש משוב ולהיות פגיעים. (דש לחוג הצפוני)
