קבוצות וצוותים מתפקדות יותר טוב כשהשחקנים מבלים יותר "זמן חופשי" יחד. הכימיה משתפרת, העברת הידע והתקשורת עובדות יותר טוב כשאוכלים יחד, מבלים יחד ולוקחים הפסקות יחד. מחקר של חברת Humanyze הראה שצוותי שרות במרכזים טלפונים פתרו בעיות מהר יותר כאשר הצוותים לקחו הפסקה יחד ולא בצורה מדורגת כמו שקורה ברוב המקומות.
קרלו אנצ'לוטי הגיע לפריז סן-ז'רמן בשנת 2011 אחרי שלא לקחה אליפות מ1994. בעונה הראשונה המלאה שלו הוא הוביל את פריז לאליפות. הקבוצה שנרכשה שנתיים קודם על ידי בעלים קטארים הוציאה הון על רכש נוצץ אבל לטענת אנצ'לוטי הבעיות היו במרקם הקבוצתי. בפריז שחקו שחקנים זרים רבים, איטלקים וברזילאים לצד צרפתים והמחנאות חגגה. האימונים התקיימו מידי יום בשעות הבוקר והשחקנים מיהרו לעזוב מיד לאחר האימון. אנצ'לוטי דרש לבנות חדר אוכל לשחקנים ודרש מהם להישאר, לאכול יחד ולבלות יחד. שנים אח"כ בריאל מדריד הוא הוציא את צוות האימון כולו למסעדה לשיפור העבודה המשותפת.
מחקר של אוניברסיטת קורנל מצא שצוותים שאוכלים יחד מראים ביצועים טובים יותר.
מחקר אחר בהרווארד חקר 21 חברות ומעל 2,500 עובדים ומצא שלצוותים שעובדים טוב יש מאפיינים ברורים:
הם מוצאים זמן לפגישות פנים אל פנים בין חברי הצוות
הם יוצרים אווירה בה כולם יכולים לדבר ללא קשר למעמד ניהולי או מקצועי (וגם להקשיב)
זמן חופשי יחד (social time) אחראי ללמעלה מ50% בשונות בין צוותים מעולים לגרועים.
צוותים עם ביצועים גבוהים נוטים לחלוק מידע ורעיונות בתוך הצוות.
(אגב, לפחות אחד המחקרים מבדיל בין חדר אוכל של חברה גדולה לבין מטבחון של הצוות/מחלקה.)
אז איפה יוצא לכם בעבודה לשבת כולם יחד באווירה יחסית חופשית ולדבר על נושאים שלא רק קשורים לעבודה? בחדר אוכל/מטבחון.
ארגונים רבים משקיעים כסף רב בפעילויות ODT (outdoor training) כדי לשפר תקשורת בתוך צוות ולגבש צוותים קיימים ולפעמים כל מה שנדרש הוא לשבת יחד לאכול בצורה קבועה.
בנימה אישית, אני מאמין במבחן ארוחת הצהריים.
שווה לשאול עובדים (חדשים וותיקים) עם כמה אנשים שונים מתוך הצוות הם מרגישים בנח לשבת לארוחת צהריים. אם הם רובם אוכלים בקבוצות קטנות קבועות מראש אולי יש לכם בעיית מחנאות, אם עובד חדש אוכל לבד או רק עם החונך שלו צריך לבחון איך משלבים אותו בצוות. אבל בכל מקרה, כמו בהרבה מקרים בחיים, אוכל זה לא רק אוכל.
בנימה אישית, אני מאמין במבחן ארוחת הצהריים.
שווה לשאול עובדים (חדשים וותיקים) עם כמה אנשים שונים מתוך הצוות הם מרגישים בנח לשבת לארוחת צהריים. אם הם רובם אוכלים בקבוצות קטנות קבועות מראש אולי יש לכם בעיית מחנאות, אם עובד חדש אוכל לבד או רק עם החונך שלו צריך לבחון איך משלבים אותו בצוות. אבל בכל מקרה, כמו בהרבה מקרים בחיים, אוכל זה לא רק אוכל.
בחזרה למציאות, גרסת מאי 2020.
למזלי, אני עובד במקום עבודה שמאפשר לי לעבוד מהבית בחודשיים האחרונים (אחלה מקום, Forter).
העבודה מהבית היא מורכבת וכמו כל שינוי היא מייצרת התרגשות התחלתית (לחץ או שמחה), ירידה בפורדקטיביות עד שמתרגלים, הסתגלות ואז שחיקה או התמדה. אני חושב שבחודשים האחרונים הרבה חברות חוות את המצב הזה.
אגב, לא רק מי שעובד מהבית, גם מי שמקום העבודה שלו חיוני ו/או עומד בתקן ה״תו הסגול״ (עוד 10 שנים תהיה שאלת טריוויה כזאת ״מהו התו הסגול?״). מסתגל למציאות חדשה לחלוטין. מקומות העבודה עשו התאמות פיזיות וארגוניות כדי לייצר סביבת עבודה בטוחה לעובדים. מעבר לעבודה במשמרות, מגבלה על מספר עובדים בחלל משותף, ביטול הפסקות קפה ואוכל משותפות וירידה משמעותית באינטראקציות חברתיות ספונטאניות.
מה יחליף את שיחות המסדרון בתקופה הזאת? האמת אין לי מושג.
אנחנו בארגון מנהלים שגרת פעילויות שסובבת סביב אירועים קבוצתיים (happy hours, פילאטיס בזום, all hands פעם בשבועיים) ואירועים של קבוצות אינטימיות (פגישה לקפה של 2-3 עובדים שמתחלקים בצורה רנדומלית).
האם זה מחליף את אווירת המשרד? כנראה שלא. האם אותו שיתוף רעיונות ויצירתיות מתקיים בסביבה הזאת? גם לא. או אולי, עוד לא.
אולי יש גרף למידה והרגל וכשנעבור אותו נצליח לייצר אינטימיות כמו בפלטפורמות האלו כי זה מה שנדרש אליו. נעבור הסתגלות.
מה יחליף את שיחות המסדרון בתקופה הזאת? האמת אין לי מושג.
אנחנו בארגון מנהלים שגרת פעילויות שסובבת סביב אירועים קבוצתיים (happy hours, פילאטיס בזום, all hands פעם בשבועיים) ואירועים של קבוצות אינטימיות (פגישה לקפה של 2-3 עובדים שמתחלקים בצורה רנדומלית).
האם זה מחליף את אווירת המשרד? כנראה שלא. האם אותו שיתוף רעיונות ויצירתיות מתקיים בסביבה הזאת? גם לא. או אולי, עוד לא.
אולי יש גרף למידה והרגל וכשנעבור אותו נצליח לייצר אינטימיות כמו בפלטפורמות האלו כי זה מה שנדרש אליו. נעבור הסתגלות.
חווית העבודה שלנו יכולה להשתנות דרמטית. אני אומר יכולה כי אורכו של המשבר יגדיר במידה רבה את החזרה ממנו.
אם מחר נחזור כולנו לעבודה השיעורים שילמדו מהתקופה הזאת יהיו מאוד מוגבלים. לדעתי ניזכר בתקופה הזאת כמו שנזכרים במלחמת המפרץ או במחאה החברתית. אירועים שבזמנו נראו רציניים אבל במבחן המציאות לא השפיעו באמת.
מה יהיה המטבחון הבא? לצד אפליקציות כמו זום והאנגאוט עוד לא ראיתי תחליפי אינטימיות דיגיטלים שצצים להם. היכולת לייצר פגישות עבודה מרחוק היא רק אחת משלל חוויות שיהיה צריך להחליף אם באמת סביבת העבודה שלנו הולכת להשתנות משמעותית. כבר היום ארגונים נערכים לשיחות הערכה מרחוק, הכשרות מנהלים, פגישות stand-up ועוד.
יהיה מעניין לראות איך ואם הטכנולוגיה תדביק ותצמצם את הפער ותליח לייצר לנו חוויה שקרובה לדבר האמיתי.
בצד החיובי, אם יתפתח שיח אמיתי על הרגלי העבודה הפיזיים (האם יש עדיין צורך במשרד שמאכלס 100% מהעובדים?) ותהליכי העבודה שהתרגלנו אליהם (הדרכות פורנטאליות, ימי עבודה רציפים) אולי יהיה רווח אמיתי מהמשבר הנוכחי.
יהיה מעניין לראות איך ואם הטכנולוגיה תדביק ותצמצם את הפער ותליח לייצר לנו חוויה שקרובה לדבר האמיתי.
בצד החיובי, אם יתפתח שיח אמיתי על הרגלי העבודה הפיזיים (האם יש עדיין צורך במשרד שמאכלס 100% מהעובדים?) ותהליכי העבודה שהתרגלנו אליהם (הדרכות פורנטאליות, ימי עבודה רציפים) אולי יהיה רווח אמיתי מהמשבר הנוכחי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה