פוטבול, ניהול ומתיו מקונוהי

אחד הציטוטים החביבים עליי בעולם הספורט הוא ״לנצח זה לא הכל, להפסיד זה כלום״.

הסיפור של אוניברסיטת מרשל הוא לא סיפור על ניצחון. כלומר הוא כן, אם מחכים מספיק זמן. הוא שיעור שאולי יותר מתאים להגיד עליו "אם אתה לא יכול לעוף, תרוץ! אם אתה לא יכול לרוץ, תלך! אם אתה לא יכול ללכת - תזחל! העיקר שתתקדם" (מרטין לותר קינג)

בערב ה-14 בנובמבר 1970 המריאו 37 שחקני קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת מרשל The Thundering Herd יחד עם מאמני הקבוצה, רופאי הקבוצה, מנהל האתלטיקה של האוניברסיטה ועוד 25 אוהדים חזרה הביתה להנטיגנטון במערב וירג'יניה, לאחר הפסד לאוניברסיטת מזרח קרוליינה. זמן קצר לפני הנחיתה, בסמוך לשדה התעופה, המטוס התרסק. כל הנוסעים נהרגו בהתרסקות. אחת הטרגדיות הגדולות בעולם הספורט. הקבוצה היתה הלב של העיירה, ולא היה ברור איך האוניברסיטה תתאושש מהאבל הכבד.

הקשר בין קבוצת פוטבול של אוניברסיטה לעיר בה היא נמצאת הוא קשר כמעט דתי. יצא לי להיות סטודנט באוניברסיטת אוסטין (טקסס) בשנת 2007 ויום האוריינטציה של הסטודנטים החדשים התחלק שווה בשווה בין הכרות עם הקמפוס והכרות עם המורשת של קבוצת הפוטבול, שירי העידוד והשנאה ליריבה Texas A&M. 

באותה שנה האוניברסיטה רצתה לגייס זוכה פרס נובל בפיזיקה לסגל המרצים והנושא הגיע עד לדיון על השכר של הפרופסור שהציג דרישה פשוטה: ״אני רוצה לקבל דולר אחד יותר ממאמן נבחרת הפוטבול״. 

האוניברסיטה ויתרה על שרותיו של זוכה פרס הנובל החצוף באותו הרגע.

זה המקום להציג את הכותבת האורחת שכתבה את הפוסט הזה ברובו -  מורן תירוש, חברה וקולגה. HR בחברת Signal Analytics. 

Start with a coach

בספורט, המאמן הוא כמו אלוהים. אולי לא כמו, הוא אלוהים. ולמרות שהוא נמדד במבחן התוצאה (ניצחון או הפסד) בדרך כלל המאמנים המיתולוגיים נזכרים דווקא בזכות ערכים אחרים שהם הביאו למשחק - יכולת לזהות הזדמנויות, אומץ, קבלת החלטות והתרבות שהם מייצרים בקבוצה. הם לוקחים על עצמם את האחריות ברגעי השפל וברגעי ההצלחה. ובקיצור, קבוצה לא יכולה לתפקד בלי מאמן. 

לאחר ההתרסקות הנטינגטון, העיירה בה שוכנת אוניברסיטת מרשל, מפורקת. שבורה. האוניברסיטה רוצה להשבית את תוכנית הפוטבול שלה ובלחץ של השחקנים ששרדו (היו מספר שחקנים שלא עלו על הטיסה מסיבות שונות) ואנשי העיירה מחליטים להשאיר את התוכנית. אבל מאיפה מתחילים? ההחלטה היא לחפש מאמן, אבל כל מאמן שנשיא האוניברסיטה דונלד דדמון פונה אליו מסרב. עד שג'ק לנג'ל מתקשר להציע את עצמו. מכירים את המשפט "הוא פנוי? יש לו דופק? ניקח אותו". אז משהו בסגנון. דרישות תפקיד מאוד בסיסיות. אבל דווקא במקרה הספציפי הזה ג'ק לנג'ל באמת האמין שהוא יכול לעזור לעיירה להשתקם באמצעות הקמה מחודשת של הקבוצה. בסרט We are Marshall המבוסס על המקרה, שואל דונלד את ג'ק "למה את רוצה להיות המאמן שלנו?" וג'ק עונה לו  "חשבתי שאולי אוכל לעזור". מה צריך יותר מזה? הוליווד במיטבו. לפעמים צריך גם מזל.

ההקבלה בין תפקיד המאמן למנהל היא מתבקשת וגם נכונה הרבה פעמים. מדובר בשני תפקידים שההתאמה בין אדם לארגון ולסיטואציה היא קריטית. ג׳ק האמין שהוא האדם המתאים לא בגלל סט הכישורים אלא בגלל האמונה שהוא יוכל להתמודד ולשקם את מה שאחרים לא העזו לגעת בו. 

הנורא מכל קרה - מה כבר יכול לקרות?

השנה הראשונה לאחר האסון נקראה The Building Year וזאת גם היתה המטרה. המטרה היתה לבנות את הקבוצה ולייצר קאדר של שחקנים שיוכלו לשחק יחד. ברגע שהמטרה היתה ברורה, היה קל לחתור לתוצאות. אוניברסיטת מרשל ביקשה אישור מיוחד לסטודנטים משנה ראשונה להצטרף לנבחרת, צעד חריג מאוד באותם ימים ביוזמת המאמן החדש ג'ק לנגל ובכך הגדילה את מעגל הטאלנטים שלה (החוק לאיסור משחק של סטודנטים בשנה ראשונה בוטל לכל ענפי הספורט ב1968 ולפוטבול וכדורסל הוא בוטל לצמיתות ב1972). בזמנים נואשים נדרשים צעדים נואשים וג'ק הבין שהוא לא יכול להסתפק רק בשחקני פוטבול והתחיל להסתכל רחב יותר על כל תוכנית האתלטיקה של האוניברסיטה על מנת לגייס שחקנים נוספים. 

יש רגעים שבהם צריך לשבור את החוקים. אין ספק שהחשיבה היוצאת דופן של ג'ק היא זו שאפשרה קודם כל ברמה הטכנית, את ההקמה המחודשת של הקבוצה. ארגונים יוצאים מגדרם לפעמים לחפש את הטאלנט המושלם בחוץ, משקיעים זמן, אנרגיה ולא מעט כסף בתהליך. חשיבה חדשנית יכולה לשים יותר פוקוס על התפתחות בתוך הארגון, מעבר בין תפקידים ומתן הזדמנויות. לפעמים צריך לשבור את החוקים גם בתוך הארגון.

לפעמים זה יצליח, לפעמים לא, אבל האימפקט יכול להיות עצום. 

היכולת של מנהל להבין את הסביבה המשתנה ולאתגר את החוקים היא קריטית להצלחת הארגון. אנחנו מזהים צעדים כאלו בזמני הקורונה ורואים מנהלים שונים נוקטים צעדים שלא היו נלקחים בשגרה. האם כל הצעדים נכונים? רק הזמן יגיד, אבל ההבנה שהסביבה השתנתה וחוסר הפחד להגיב הוא חשוב. 

תרבות ארגונית אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר (פיטר דרוקר):

למזלם (או לצערם) היו שחקנים ושני מאמנים מהקבוצה שלא עלו על הטיסה. ג'ק הבין את המקום המרכזי של שחקני נשמה בהקמת הקבוצה המחודשת. עוזר המאמן רד דוסון הסכים להישאר במהלך הbuilding year והשחקן נייט רופין לקח על עצמו את תפקיד הקפטן של הקבוצה ולמרות שנפצע במשחק הראשון של הקבוצה החדשה ולא יכל להמשיך לשחק במהלך העונה, הוא ביקש להישאר וג'ק הבין את הערך בהשארתו כחלק מהצוות. 

לא בטוחה שאני מסכימה ב-100% עם האמירה של פיטר דרוקר ומה באמת יותר חשוב תרבות או אסטרטגיה (כנראה ששני הדברים), אבל ללא ספק Spirit בצוותים, ובמיוחד בקבוצות ספורט, הוא משהו שקשה מאוד לבנות וגם קשה מאוד לשבור.  

ג'ק היה חדש, אאוטסיידר לעיירה. הוא היטיב לשחק עם הקלפים שניתנו לו ולזהות גם בתוך המשבר את החוזקות שניתן להישען עליהן. הוא הבין שאינו יודע הכל, ושעל אף שהוא זימן לעצמו את האתגר הוא זקוק לכל העזרה שיוכל לקבל. דווקא משהו בצניעות הזאת, בפגיעות הזאת, בפתיחות ללמידה, הוביל יותר אנשים לשתף איתו פעולה. הצניעות הזאת היתה חלק מהותי מרוח הקבוצה גם בהמשך הדרך.

אנחנו חווים הרבה פעמים מנהלים (בעיקר בכירים) שמגיעים ודורסים ומזלזלים בכל מה שהיה טרום זמנם. בכבוד שג׳ק רוכש למורשת הוא גם מייצר גשר לעיר וגם מצליח לרכוש בני ברית שעוזרים לו לקדם תהליכים. זה שיעור שהיה חוסך הרבה צלקות להרבה מנהלים.

לא פותרים בעיות חדשות בכלים ישנים: 

לאחר תחילת האימונים ג׳ק מבין שהקבוצה החדשה שיצר לא יכולה לבצע את תוכניות המשחק הישנות. לשחקנים שלו אין את אותו סט כישורים ותוכנית המשחק שבידיו נבנתה עבור סגל אחר. הוא עושה את המהלך החביב על סטרטאפים כושלים - פיבוט. 

הוא מכנס את צוות המאמנים לסיעור מוחות ולמציאת שיטת משחק פשוטה יותר שמתאימה  לסגל השחקנים. השיטה בה הם בוחרים היא שיטה אשר מזוהה עם אחת היריבות שלהם. ג׳ק ועוזר המאמן נוסעים לאוניברסיטה היריבה ומבקשים ללמוד מהם. בצניעות, עם כבוד ומתוך הבנה שאין להם מה להפסיד. הם נתקלים ביריב הוגן ואמפטתי שנותן להם גישה לכל החומרים. 

קשה לדמיין מצב  כיום בו חברות מסייעות אחת לשנייה בסביבה תחרותית  אבל האמת היא שבעולם הספורט והעסקים יש לכך תקדימים. לאחר אסון מינכן בו נמחקה כמעט כל קבוצת הכדורגל של מנצ׳סטר יונייטד היו קבוצות אשר הציעו להשאיל לה שחקנים כדי שתוכל להמשיך להתמודד. ב1997, מייקרוסופט משקיעה 150 מיליון דולר  ביריבה הגדולה אפל ומזרימה לה דם חדש שמציל את אפל מהתרסקות.

יצירת שותפויות פנימיות וחיצוניות לארגון מאפשרות לייצר מכפילי כח שלא ניתן להשיג רק בין קירות הארגון והיחידה שלך.

-------------------------

אין פה Happy End הוליוודי. אוניברסיטת מרשל זכתה באליפויות רק הרבה שנים ומאמנים לאחר מכן. אבל לא בטוח שאם דברים היו מתגלגלים אחרת, The Thundering Herd בכלל היו פה היום. בשנת 1970 כשג׳ק לוקח את הקבוצה הוא מכייל את המטרות אחרת. המטרה המרכזית היא להקים את הקבוצה מהאפר ולהצליח להראות  להם תמונת עתיד. אחת התכונות החשובות ביותר אצל מנהלים, ובטח כאלו אשר נתפסים כמנהיגים היא היכולת לאפשר לאנשים שעובדים איתם לראות ולדמיין רחוק. 

באחת השיחות עם עוזר המאמן, רד, ג׳ק אומר לו: ״יום אחד, לא היום, לא מחר, לא העונה הזאת וכנראה גם לא העונה הבאה. אבל יום אחד, נתעורר לעולם שבו אנחנו כמו כל קבוצה אחרת בכל ספורט אחר שבה הניצחון הוא הדבר היחיד שחשוב. וכשהיום הזה יגיע, נדע שכיבדנו את זכרם של אלו שהלכו״.