אזהרה מראש – אני מאוד נזהר בשימוש במונחים מוגבלות או נכות ואם טעיתי
ומישהו נפגע הרי זאת לא הייתה כוונתי ואשמח לקבל הערות ותיקונים.
ג'ייסון מקלוויין הוא כדורסלן חובב, רץ מרתונים להנאתו ומרצה וכותב על
איך זה לחיות עם אוטיזם. ג'ייסון נולד ב1987 ובגיל שנתיים וחצי אובחן כאוטיסט.
בתחילה הרופאים היו פסימים לגבי האפשרות שילך, ידבר ויתפקד באופן כללי. אימו של
ג'ייסון בעקשנות מדהימה ובמסירות הקדישה את חייה לשפר את תפקודו של הילד. היא נסעה
מרחקים כדי לפגוש מטפלים ורופאים שונים ועבדה קשה כדי לתרגל עם ג'ייסון שפה
ותנועה. ויום אחד זה קרה. אחיו של ג'ייסון קרא לאימו בשעה שג'ייסון ישב מול
הטלויזיה, ראה רחוב סומסום ודיבר. המילים הראשונות שלו היו Big
Bird.
מגיל צעיר ג'ייסון אהב ספורט ועקב אחרי אחיו הגדול לכל מקום. בית הספר
הציב בפניו מכשולים שעובר כל ילד כמו בריונות, קשיים חברתיים ועבור ילד אוטיסט
הקושי היה עצום בעשרות מונים.
במבחנים לנבחרת הכדורסל של בית הספר ג'ייסון הגיע לחיתוך האחרון אבל
כשל. אמו התקשרה למאמן הקבוצה וביקשה רק דבר אחד "אם תמצא מקום בלבך לתת לו
תפקיד, תעניק לו מתנה עצומה". ג'ייסון הפך להיות עוזר המאמן/מנהל הקבוצה. הוא
הביא מים לשחקנים, ניגב את הפרקט, עזר באימונים
והגשים חלום. להיות חלק מקבוצת כדורסל.
בניגוד לדעה שרווחת לעיתים שילוב בעלי מוגבלויות בקבוצה/חברה הוא לא
רק עניין ערכי או תדמיתי. כן, ראוי שחברות יקחו חלק בקהילה מסביבן ובכך גם בשילוב
אוכלוסיות שונות בחברה. וכן, אין ספק שיש ערך עסקי (שחברות רבות ממנפות לצרכי
יח"צ) בשילוב זה. אבל יש עוד צד במשוואה הזאת. שאר העובדים.
כמה נתונים מעניינים בנושא (קישורים בסוף):
- עובדים אלו נוטים להישאר זמן רב יותר בחברות בהן הם עובדים מה שכמובן מוריד עלויות תחלופה, חניכה, הדרכה וכו'.
- מחוברות ארגונית גבוהה יותר – וכבר כתבתי בעבר על עניין "ההדבקה" החברתית. הם יוצרים אווירה חיובית יותר בתוך החברה.
- הם מעודדים אמפתיה – לא אליהם, אלא בין חברים הצוות. מה שמוביל לעבודת צוות טובה יותר ולאווירה פחות עוינת.
- חברות עם מדיניות הכלה (inclusion) הראו תוצאות עסקיות טובות יותר לאורך זמן.
- יצירתיות – אנשים בעלי מוגבלות צריכים להיות הרבה פעמים יצירתיים בקשר למשימות הפשוטות בחיים (מדרגה בכניסה לשירותים לדוגמה) והיצירתיות הזאת משפיעה ומחלחלת לפתרונות לעבודה.
- שיפור ביצועים – עצם הנוכחות של עובדים בעלי מוגבלות יוצר ערנות של כלל העובדים לגבי שיפורים אפשריים ונדרשים בתהליכים בעבודה שמובילים לשיפור ביצועים.
ג'ייסון היה מנהל הקבוצה במשך 4 שנים ומעולם לא שיחק משחק.
בשנה האחרונה שלו בתיכון, במשחק האחרון של העונה, המאמן החליט לתת
לג'ייסון להתלבש למשחק מתוך מחשבה שאם הקבוצה תוביל בהפרש ניכר הוא יכניס אותו
לכמה דק'.
ארבע דקות ותשע עשרה שניות לסיום זה קרה. המאמן קם מהספסל, הצביע על
ג'ייסון וקרא לו להיכנס. הזריקה הראשונה של ג'ייסון הייתה רחוקה מלהיכנס. בשלב זה
המאמן ואימו של ג'ייסון רק קיוו שהילד לא יביך את עצמו. גם הזריקה השניה לא הייתה
קרובה.
אבל אז זה קרה. ג'ייסון קיבל כדור בצד ימין של המגרש וזרק שלשה שנכנסה
פנימה. ואז עוד אחת, ועוד אחת, ועוד אחת. החברים שלו לקבוצה חיפשו אותו לקליעות
נוספות וג'ייסון סיים את ארבעת הדקות שלו עם 20 נק'.
זה היה אחד מאותם רגעים שבשבילם רואים ספורט. זה היה רגע שיהפוך לסרט
(באמת לסרט – אולפני קולומביה כבר קנו את זכויות היוצרים).
ג'ייסון המשיך להיות עוזר המאמן של קבוצת התיכון גם בשנים שאח"כ
ובשנת 2014 השלים חלום נוסף כשהשתתף במרתון בוסטון.
תכינו את הממחטות, ככה נראות 20 נק' בארבע דקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה