השני ביולי 2018, משחק שמינית הגמר של גביע העולם. יפן נגד בלגיה.
יפן כבר הוליכה 2-0 בדקה ה52 במה שעמדה להיות ההפתעה הכי גדולה של
הטורניר. אבל בלגיה עמוסת הכישרון חזרה למשחק והשוותה את התוצאה. 2-2, דקה 93.
קרן ליפן.
הקרן מצד שמאל הייתה לא מספיק טובה ונקלטה ע"י שוער בלגיה שמיהר
להוציא מתפרצת. דה ברוינה, קשר מנצ'סטר סיטי, מצא בצד ימין את מונייר שהעביר כדור
לאמצע. לוקאקו, חלוץ בלגיה פתח רגליים ונתן לכדור לעבור ולהגיע לשאדלי שגילגל מול
שער ריק. הבלגים השלימו מהפך וניצחו 3-2 כשנותרו עוד 8 שניות על השעון.
השחקנים של יפן אפילו לא קמו מהדשא. שריקת הסיום.
שחקני יפן נאספו במרכז המגרש, קדו קידה לקהל וירדו מהמגרש.
ואז קרו שני דברים מדהימים שלנו כישראלים נראים הזויים.
אוהדי יפן, שכרגע נשבר להם הלב, הוציאו שקיות זבל והתחילו לאסוף
שאריות ולנקות את היציע בו ישבו. השני, שחקני יפן נכנסו לחדר ההלבשה. לאחר שהתקלחו
והתלבשו, ניקו וצחצחו את חדר ההלבשה, לא שכחו לשטוף רצפה ולהשאיר פתק לרוסים,
המארחים, ספסיבה –תודה.
למה? תרבות.
נבחרת הרוגבי של ניו-זילנד נקראת All Blacks והיא קבוצת הספורט
המקצוענית המצליחה ביותר בהיסטוריה עם 77% אחוזי הצלחה. איך הצליחה מדינה עם
אוכלוסיה של 4.5 מיליון תושבים לגדל ולשמר מסורת כזאת של הצלחה? לנבחרת הרוגבי של
ניו-זילנד יש תרבות ארגונית חזקה מאוד. חזקה יותר מכל פרט בקבוצה.
המושג אזרחות ארגונית נועד לתאר מצב שבו עובד מעורב במקום העבודה שלו,
מוכן להשקיע מעבר להגדרות התפקיד שלו כדי להביא לתפקוד טוב יותר של הארגון כולו. אזרחות ארגונית, או בשמה המלא, המפוצץ והלועזי Organizational Citizenship Behavioral (OCB) נמצאה קשורה במספר
מחקרים למחוברות עובדים, כוונות עזיבה נמוכות ושביעות רצון גבוהה.
זה כמובן לא מפתיע, כשאנחנו חושבים על אנשים שמחוברים לארגון אנחנו
מתכוונים לאלו שדואגים למקום העבודה, לסביבת העבודה, למרקם החברתי ולגיבוש. הם אלו
(וזאת הדוגמה שאני זוכר מפרופסור יאיר ברזון) שירימו לכלוך במסדרון כשהם עוברים
כדי לשמור על הסביבה נקייה. הם אלו גם שמזדהים עם ערכי הארגון, מחוברים אליו וכנראה ישקיעו מעבר לדרישות התפקיד.
איך מייצרים אווירה שכזאת? איך משכפלים ומדביקים עוד חברי צוות
בהתנהגות הזאת? בנבחרת ניו-זילנד לדוגמא יש מושג של sweeping
the Shed (בתרגום חופשי – לעשות סדר). דן קרטר, אגדת
רוגבי בניו זילנד מספר ש"אף אחד לא יותר גדול מהקבוצה, אין מקום לזה בנבחרת.
ואם מישהו מנסה להרים את עצמו מעל הקבוצה מיד מורידים אותו חזרה. אנחנו מחנכים
לצניעות וחלק מכך מתבטא בלהשאיר חדר הלבשה נקי אחרינו..." גם הכוכבים שוטפים
את הרצפה. אחרי ניצחון או הפסד.
תרבות
לא נמצאת בפוסטרים על הקירות, לא באימייל פעמיים בשנה מהמנכ"ל ולא במסיבות
מוציאות עיניים. היא נמצאת בהתנהגות ביום-יום ומתחילה מלמעלה. תרבות של פחד מייצרת
שתיקה, תרבות של סימון טריטוריות מייצרת תחרות לא בריאה. שיתופי פעולה ונכונות
לקחת סיכון הם סימנים לתרבות בריאה שמתחילה קודם כל מהמנהלים והמנהלות. לטוב ולרע
ההתנהגות שלהם/ן מסמנת גבולות גזרה ואת הנורמות המצופות משאר העובדים.
מילים בסלע!
השבמחק