לג'ים וולואנו היה קטע.
ג'ים היה המאמן של אחת מקבוצות הכדורסל המפתיעות בהיסטוריית המכללות
האמריקאית.
צפון קרוליינה סטייס, אלופת 1983.
מה כל כך מיוחד בה?
היא לא הייתה אמורה לזכות. היא בקושי הייתה אמורה
לשחק בטורניר.
טורניר הגמר של המכללות כולל 64 קבוצות שמתחילות בחודש מרץ את חודש
הכדורסל במכללות האמריקאיות (הידוע בשמו – מרץ המטורף March
Madness). בחודש הזה, הקבוצות הטובות ביותר בכל אזור
משחקות בשיטת נוק-אאוט עד שמוכרזת אלופה.
כדי להיכנס לטורניר צריך להיות מדורגים גבוה מספיק או לזכות בטורניר
הקדם באזור שלך.
צפון קרוליינה סטייס נכנסה לטורניר האזורי אחרי עונה קשה שכללה פציעה
של אחד הכוכבים ועשרה הפסדים. היא הייתה חייבת לזכות בטורניר כדי לקבל מקום במרץ
המשוגע.
אז מה היה הקטע של ג'ים?
בכל שנה באחד האימונים הוא היה משאיר את כל הכדורים בצד ואימון שלם
הוקדש לגזירת רשתות וחגיגות. גזירת רשתות הוא מנהג שהתחיל ב1947 באותה מכללה ומאז
נהוג שכל אלופה גוזרת את הרשתות כחלק מהחגיגות המסורתיות. אבל אף אחד לא מתאמן
על זה.
ג'ים האמין שצריך לחלום, והאימון היה חלק מהניסיון שלו להחדיר את
האמונה בשחקנים שלו. וככה, כל שנה, גם בשנים בהם כשלו, הם גזרו רשתות באימון
והניפו אחד את השני על הכתפיים. הוא היה אופטימי.
אופטימיות היא תכונה חשובה אצל מנהיגים. מיכה פופר, אולי גדול חוקרי
המנהיגות בישראל, כתב שמנהיגות מעוררת השראה יוצרת מוטיבציה והשראה סביב המנהיג
ע"י הצגת אופטימיות והתלהבות. היא מחברת את האנשים מסביב ומאפשרת להם לראות
את תמונת העתיד.
כרמינו גאלו, בטור בפורבס, מונה כמה סיבות מדוע אופטימיות חשובה אצל
מנהיגים:
1. אופטימיות היא זאת שמתניעה עסקים- אנשים אופטימים רואים הזדמנויות בקושי, וקשה
להתחיל עסק בכל כלכלה בלי מידה של אופטימיות.
2. מנהיגים אופטימים מייצרים תקשורת מעוררת השראה – קשה לעורר ולהניע
אנשים ללא תקשורת שתניע אותם לעשות דברים שלא התכוונו לעשות.
3. הם מכוונים אנשים לעתיד טוב יותר
4. הם רואים את התמונה הגדולה – הם מאפשרים לנו להתמקד במטרות גדולות ולא
להתייחס למאורעות אחרונים שיכתיבו לנו את היום-יום.
צפון קרוליינה סטייס התחילה את הטורניר האזורי בניצחון דחוק וצברה
ממונטום. בהמשך היא הדיחה את האלופה המכהנת צפון קרוליינה (בה שיחק צעיר מבטיח בשם
מייקל ג'ורדן). היא המשיכה עד הגמר וניצחה בו כדי לזכות בכרטיס לטורניר של
הגדולים.
המשחקים של צפון קרוליינה היו צמודים לכל אורך הטורניר וחלקם נראים
כאילו נכתבו ע"י תסריטאי הוליוודי מאוהב עם חיבת יתר לסרטי קיטש.
לגמר הם הגיעו מול קבוצת המכללות הטובה ביותר באותה שנה ואולי אחת
הטובות אי פעם, יוסטון. ביוסטון שיחקו קלייד דרקסלר והאקים אולוג'ואן, שני כוכבי NBA לעתיד.
אם הייתם רואים סרט שבו הכוכב הגדול של הקבוצה מחטיא 3 שניות לסיום רק
כדי ששחקן אלמוני שכמעט נזרק מהקבוצה בגלל שגנב פיצות יקלע את אחד מסלי הניצחון
המפורסמים אי פעם לא הייתם מאמינים.
אז הנה הסרטון. זה קרה.
ג'ים וולואני האמין, וצדק.
שנים אח"כ ג'ים חלה בסרטן והנאום שלו כשהוא מקבל פרס מרשת ESPN הוא
נאום מרגש על דבקות בחיים, אופטימיות והחשיבות בלבלות כל יום בצחוק, חשיבה ורגש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה