יום שלישי, 26 בינואר 2021

אוריגמי, תקשורת וכדורגל


בגיל שש אמא שלי, האמא והסבתא מספר אחת בעולם בדירוג המשפחתי חוצה היבשות שלנו, לקחה אותי למוזיאון היפני בחיפה לתערוכת אוריגמי לילדים. אני לא זוכר מה היה בתערוכה אבל כמה ימים אח״כ היא קנתה לי ספר ללימוד אוריגמי ומאז ועד היום אני מנסה ללמוד כל שנה קיפול חדש. הדבר שתמיד הדהים אותי בספרי אוריגמי היא היכולת להסביר קיפולי נייר בעידן טרום אינטרנט (מדובר על שנת 88) בלי סרטוני יוטיוב.

תעשו תרגיל קטן, קחו קיפול פשוט שאתם מכירים ותנסו לתת הוראות לאדם אחר שלא מכיר את הקיפול. שימו לב כמה אתם מצליחים להסביר וכמה הם מצליחים לבצע וכמה שניכם מעוניינים להכות אחד את השני/ה אחרי מספר מועט של דקות. משפטים אפשריים שתמצאו את עצמכם אומרים: ״תיקח את הזה ושים אותו שם״, ״את הפינה תמשוך למעלה״, ״תרים ואז תוריד לצד שני״ ועוד משפטים הלקוחים מהדרכת אוריגמי או קורס מלגזנות. 


תקשורת (בין אישית, מילולית וכתובה) היא אחת היכולות שכנראה תישאר איתנו כל עוד עולם העבודה שלנו יכלול מספר עובדים גדול מאחד. פורבס, הרווארד ואפילו ארגון OECD מדרגים את היכולת הזאת גבוה ברשימת היכולות הנדרשות בעולם העבודה העתידי.  היכולת לתקשר, להסביר מה אנחנו רוצים, להגדיר דרישות, לספר סיפור, ולהסביר את קו המחשבה שלנו תמיד תהיה יכולת שתבדיל אנשים חכמים מאוד מאנשים חכמים ומוצלחים מאוד. 

זה נכון לאנשי משאבי אנוש אבל לא רק. אנשי מוצר, מהנדסי מערכת, מנהלים בכל מקצוע ואנשי מטה. כולם עובדים ויעבדו בעבודות שיכולות תקשורת גבוהות יוצרות ערך והרבה פעמים מבדילות בין הטובים למצויינים.


עולם הספורט מלא בנאומים גדולים ומעוררי השראה עד כדי כך שהייתי רוצה להתמקד בשני רגעים שונים לחלוטין. 

שני אוהדי כדורגל עיוורים אשר חווים את הספורט דרך אוהד/חבר שמתווך להם את המשחק. לא מדובר בשידור רדיו אלא בחוויה שלמה שאדם אחר מייצר להם כדי לחבר אותם לספורט שהם כל כך אוהבים. משירי האוהדים דרך מה שקורה במגרש ועד תיאור מפורט של מהלכים. 

האחד הוא מייק, אוהד ליברפול עיוור אשר חווה את המשחק דרך בן דודו אשר צמוד אליו לאוזן לכל אורך המשחק. (קישור לסרטון)










השני חוזה, אוהד כדורגל קולומביאני עיוור וחרש אשר חווה את המשחק דרך חברו, סזר שלמד שפת סימנים לחרשים-עיוורים ופיתח סט סימנים כדי לתאר מהלכי כדורגל. (קישור לסרטון)





(צפייה מומלצת בפעם הבאה שמישהו מתלונן על בעיית תקשורת בעבודה)


חשוב להגיד, לא מדובר רק ביכולת לספר סיפור או לדבר את מה שאתם עושים. בעולם העבודה הנוכחי שבו על האתגר הגלובלי ואזורי הזמן נוסף גם אתגר העבודה מהבית ותת-אזור זמן (זמן הורים לעומת רווקים) היכולת לכתוב תקשורת איכותית וא-סינכרונית הופכת קריטית להצלחה. אי אפשר יותר להמתין שכולם יתפנו לחצי שעה. כלומר אפשר, אבל זה עולה זמן וכסף. בשורה התחתונה, מערכות חינוך צריכות להשקיע זמן ואמצעים בשדרוג יכולות התקשורת המילולית והכתובה של תלמידים היום כי מעבר לכמעט כל שאר התוכן שהן מלמדות, אלו יהיו רלוונטיות (כנראה, בלי נדר) גם בעולם העבודה העתידי.


זה אני עשיתי עם אצבעות הנקניקיה שלי



תגובה 1:

קקי של לאמות ולגאסי ארגוני

אשתי היקרה סיפרה לי השבוע את הסיפור הבא. (לא מצאתי עדות שמדובר בסיפור אמיתי אבל אני מאמין לאביטל כברירת מחדל וצורך השרדותי)  בתחילת שנות ה-4...