מוכנים ומוכנות?
3 שאלות - כמה שיותר מהר וכמה שיותר מדוייק:
מחבט וכדור עולים יחד 1.10 דולר, המחבט עולה דולר יותר מהכדור. מה עלות הכדור?
אם ל-5 מכונות לוקח 5 דק׳ להכין 5 מוצרים, כמה זמן ייקח ל-100 מכונות להכין 100 מוצרים?
באגם גדלה אצה. כל יום האצה גדלה פי 2. אם לוקח לאצה 48 ימים לכסות את האגם, כמה זמן ייקח לה לכסות חצי אגם?
תשובות בסוף הפוסט.
אנליסט כמקצוע הוא לא מקצוע חדש. ועם זאת, עושה רושם שיותר מתמיד מדובר במקצוע חם עם דרישה הולכת וגוברת בשוק העבודה. אולי אני מושפע מכך שאני עובד בחברה עם האנליסטים הטובים ביותר שיש לשוק להציע (פורטר, וכן, אנחנו מחפשים עובדים) ואולי זאת היוריסטיקת הזמינות (לא יודעים מהי היוריסטיקת הזמינות? שאלו את האנליסט הקרוב למקום מגוריכם).
עולם הספורט לא שונה ומיטב המועדונים בעולם מחזיקים במחלקות אנליטיקה מפוארות שפועלות לנתח מידע, למצות יתרונות יחסיים של הקבוצה, לשפר את השחקנים, למנוע פציעות ולאתר את הכשרונות המתאימים ביותר לקבוצה.
בינואר האחרון מנצ׳סטר סיטי הודיעה על החתמה משמעותית. לא מדובר בעוד חלוץ אלא בדוקטור לפיזיקה עם ניסיון בצוותי המחקר של הרווארד וייעוץ לקרנות הון סיכון ולמשרד האוצר הבריטי. ולא מדובר באירוע נקודתי. היום יותר מאי פעם הספורט המקצועני מנותח בצורה יסודית וכל תנועה של שחקן על המגרש עוברת עיבוד שמגיע לדוחות צוות האימון כדי לשפר ביצועים.
היתרון המשמעותי של עולם הספורט על עולם העבודה הוא שקבוצת כדורגל המעוניינת להחתים שחקן יכולה לאסוף עליו הרים של מידע עוד לפני הפנייה הראשונה. רב הליגות מתחזקות מערכות מידע הזמינות לציבור הרחב וצוותי האנליטיקה של קבוצות מסוגלות לנתח ביצועים של שחקן ספציפי ולנסות לחזות התאמה לסגנון המשחק.
בהקבלה לעולם הארגונים - זה כאילו שלצוות הגיוס הייתה גישה לביצועים של כל עובד, למשובים הקודמים שלו, לדוחות 360 מכל מקום עבודה בו עבדתם אי-פעם (רק בניגוד לאלו, נתוני משחק הם הרבה יותר אובייקטים ממשוב של מנהל בודד). ארגונים שואפים לאסוף מידע על מועמדים ועובדים כדי לקבל החלטות טובות יותר בנושא קידומים, קבלה לעבודה ואיתור פוטנציאל. הרבה מאיסוף המידע הזה נשען על מחלקת הגיוס (בחיפוש מועמדים) ותהליכים ארגוניים כמו משובים, שאלוני 360 ועוד שנעשים כחלק מהריטואלים הארגוניים שמובלים ע״י מחלקות HR.
בפוסטים קודמים כבר דיברתי על הבעייתיות שישנה בתהליכי גיוס והערכה ואיך בסופו של דבר IQ (וגם מצפוניות- Consciousness) הוא עדיין המנבא המוצלח ביותר להצלחה בעבודה. אבל לארגונים אין זמן לעשות מבחני IQ מלאים הכוללים כאחד-עשר תתי מבחנים (בגרסה הנפוצה של מבחני וכסלר שנועדו לבחון מנת משכל של מבוגרים).
3 השאלות מתחילת הפוסט מהוות את מה שנחשב למבחן האינטליגנציה הקצר בעולם. המבחן נקרא CRT - Cognitive Reflection Test ונחשב (לפחות לפי מספר מחקרים) למנבא לא רע לאינטליגנציה. למבחן הCRT גם קורלציה עם מבחני פסיכומטרי וקבלה לאוניברסיטה למרות שהוא למעשה מודד משהו קצת אחר.
המבחן מודד את היכולת להתעלם מהאינטואיציה ולהעדיף את האנליטיקה. למי שקרא את הספר של דניאל כהנמן ״לחשוב מהר לחשוב לאט״ מדובר על מערכות 1 (אינטואיציה) ו-2 (אנליטית).
אני לא מתאר לעצמי שארגונים יאמצו את המבחן כחלופה למבחנים טכניים, מרכזי הערכה (למרות שאולי כדאי) או ראיונות אבל יש משהו נחמד בשאלון מהיר עם יכולת הערכה לא רעה (כמובן שיש לשאלון מגבלות, הוא חד פעמי ורב האנשים נתקלו לפחות באחת מהשאלות בעבר).
אני אקח הימור פרוע שלצד או כחלק מצוותי גיוס יהיו בעתיד הלא רחוק גם אנליסטים שיעזרו לאתר ולנבא ביצועים של מועמדים כדי למקסם את הטאלנט בשוק ולמצות את מאגרי המועמדים.
יותר מכך, כמו בתהליכים אחרים בהם אנליסטים מעורבים בחברות מתקדמות (כמו פורטר, כבר אמרתי שאנחנו מגייסים?) תהיה כנראה אוטומציה מסויימת או מלאה של חלק מתהליכי ההערכה בצורה, שאם תעשה נכון, תטייב את המבחנים ותהפוך אותם לטובים, מדוייקים והוגנים יותר ע״י כך שהמערכת תוריד הטיות הקשורות למאפיינים כמו שם המועמדים, עיר המגורים, המין והדת שלהם.
לפני התשובות עצמן חשוב לציין שבמדגם של מעל 3,400 סטודנטים מאוניברסיטאות מובילות בארה״ב רק 17% ענו נכון על כל 3 השאלות.
התשובות.
האינטואיציה אומרת שהתשובות הן : 10 סנט, 100 דק׳ ו 24 ימים.
התשובות הנכונות הן : 5 סנט, 5 דק׳ ו 47 ימים.
אז… כמה תשובות נכון עניתם/ן? והאם אתם מוכנים לכלול את המבחן כחלק מתהליך הגיוס שלכם/ן?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה